משפחות ביטלו טיסות, טילים נפלו ליד בתי כנסת, אבל העלייה לתורה לא נעצרה. בתוכנית בר המצווה של צהר נרשמה עלייה חסרת תקדים בביקוש, דווקא כשרוב המדריכים – צעירים יוצאי צבא – נמצאים בעיצומו של שירות מילואים. למרות האתגרים, המדריכים המשיכו לעשות הכול כדי ללוות את הנערים ביומם המרגש
כשלירן יוסים היה בן 13 הוא לא רצה לעלות לתורה. זה פשוט לא עניין אותו. עכשיו, בגיל 17, אחרי שסיים את הבגרויות ובעקבות המלחמה, משהו בו השתנה. הוא החליט שהוא רוצה להתחבר לשורשים היהודיים שלו ולציין בר מצווה מאוחרת. לירן בחר להצטרף לתוכנית "מסע לבר מצווה" של ארגון רבני צהר, שמלווה משפחות בדרך לאירוע המשמעותי. המדריך, מתנאל חג’אג’, ליווה אותו בכל התהליך.
סיפורו של לירן הוא יוצא דופן אך משקף תופעה כללית: בעקבות המלחמה חלה עלייה משמעותית ומתמשכת של משפחות, שרובן המכריע חילוניות או מסורתיות, שפנו לתוכנית בשאיפה לקיים בר מצווה דווקא בעת הזאת– מ-750 משפחות שעברו ליווי על ידי ארגון צהר בשנת 2023, לכ-1,200 משפחות ב-2025.
הארגון עושה זאת באמצעות מדריכים צעירים, יוצאי צבא, שעברו הכשרה ייחודית וארוכה אצל רבני צהר. המדריכים שסיימו את ההכשרה מגיעים לשמונה מפגשים אישיים בבית המשפחה ומכינים את הנער ומשפחתו לטקס – להנחת תפילין ולעלייה לתורה. הם יוצרים יחד עם המשפחות חיבור למסורת היהודית והמשפחתית, בדרך שמתאימה לכל משפחה לפי דרכה. החיבור המאוד אישי הזה עם הנערים והמשפחות יצר קשר חזק שלא נותק גם בזמן שהמדריכים נקראו למלחמה.
צו 8 וצו המצפון
העלייה בביקוש להדרכה אישית בבר מצווה משמחת, אבל המלחמה גרמה לבעיה בכל הנוגע לנגישות המדריכים. רובם הגדול של אותם צעירים שעברו הכשרה מקיפה כדי לשמש מדריכי התוכנית גויסו למילואים – חלק גדול מהם למערך הלוחם – באמצע תהליך הלימוד של נערים רבים, וכמות המדריכים הייתה קטנה בהרבה מהצורך ההולך וגובר בשטח.
אחד מהנערים האלה הוא דניאל לויתן. דניאל בדיוק עמד לעלות לתורה כשהמדריך שלו, חיים נחמן קובלסקי, נקרא לצו 8. הכללים ברורים: במצב כזה לא יוצאים מהבסיס. אבל חיים נחמן הרגיש שהוא לא יכול להשאיר לבד ברגע הזה את דניאל – נער בר מצווה שאותו הכין במשך חודשים לעלייה לתורה והצליח להשיג אישור לכבוד האירוע המרגש.
"בעיקרון אין יציאה מצו 8, אנחנו במלחמה", אמר קובלסקי, "אבל כשאפשר לקפוץ ממש לחצי שעה עבור בר מצווה מרוממת ומרגשת שלא חוויתי כמותה בצל המאורעות – יצאנו".
בזמן שגויס למילואים תפס את מקומו של חיים נחמן מדריך אחר מטעם ארגון צהר, איתמר נתן. אבל קובלסקי לא הסכים לוותר על ההגעה למעמד העלייה לתורה. הוא הגיע במדים, היה שם בדיוק בזמן, וחזר לבסיס. "העובדה שהוא הצליח להגיע מהמילואים בימים מורכבים אלו משאירה אותנו ללא מילים", אמרו הוריו של דניאל. את החוויה תיאר קובלסקי כך: "ההתרגשות הייתה אדירה והייתה הבנה שהשמחה שלנו והוספת החיים שלנו, היא הניצחון של העורף שיביא את הניצחון של הלוחמים. עם ישראל חי!"
מדריך במדים ותפילה לחטופים
קובלסקי אינו היחיד. בשנתיים האחרונות, בעוד העולם סביבם רועש במלחמה, עשרות מדריכי התוכנית, חובשי כיפות סרוגות, בוגרי צבא המשמשים לוחמים, נקרעו בין הבסיס והבית, בין המשימה הצבאית למחויבות האישית לתוכנית הבר מצווה, וחיפשו דרכים איך להקדיש מזמנם היקר ללמד נערי בר מצווה את כל מה שכרוך בעלייה לתורה עצמה, לצד שיחה על המשמעות של הרגע הזה בחייהם והחיבור בין המסורת לחיים שלהם כאן ועכשיו.
מקרה דומה מאוד הוא סיפורם של המדריך נעם יעקבזון והנער בן בלס. כמה ימים לפני העלייה לתורה נעם זומן ללחימה בעזה. מדריך חלופי בתוכנית ההכנה לבר מצווה של צהר, אבישי רפפורט, הגיע במקום נעם הלוחם בעזה לכמה מפגשי חיזוק עם בן. אבל ביום העלייה לתורה נעם הפתיע את כולם והצליח להגיע גם הוא לחגיגה.
"נעם דאג להגיע במיוחד לאירוע על מדים ועם הנשק על אף שהיה בצו 8 בעזה! במילה אחת: וואו!", כך סיפרו הוריו של בן והרחיבו על הקשר שנרקם בין השניים עוד לפני המלחמה: "אהבנו מאוד שנעם הגיע ללא שיפוטיות לאורח החיים שלנו, לידע – או יותר נכון לחוסר ידע – ההלכתי שלנו. הוא היה מקסים עם בן. נתן לו רקע לזהות שלו, וזרם עם היכולות שלו לעלות לתורה בלי שום לחץ. רק עם המון תמיכה ואהבה".
מעיין אשכנזי ומשפחתו התרגשו מאוד לראות את המדריך אוהד לוין מגיע במדי צה"ל לבית הכנסת לטקס בר המצווה. "זמן מלחמה, ואוהד המדהים הגיע עם המדים ישירות לבית הכנסת", התפעלו הוריו של מעיין. "בטקס, כמו בשאר הטקסים בתקופה האחרונה, נאמרה תפילה מיוחדת להחזרת החטופים ולשמירה על הלוחמים. המדים של אוהד באירוע הוסיפו לה משנה תוקף".
עלייה לתורה בזום ובצל הטילים
לעומת חבריו בתוכנית מדריכי צהר לבר מצווה, ליונתן לינק לא התאפשר להגיע פיזית לאירוע של הנער שאותו לימד – בעז סיטבון. משפחתו של בעז מתגוררת במונטריאול שבקנדה ותכננה להגיע ולחגוג בישראל, אבל המלחמה שינתה את התוכניות של כולם. מסיבת בר המצווה התקיימה במונטריאול, ויונתן, שגויס בינתיים למילואים, ליווה את הטקס מהבסיס באמצעות זום.
איתי נחמני גויס למילואים ממש לפני בר המצווה של יובל פימה האשקלוני ולמרות רצונו העז לא התאפשר לו להיות נוכח בעלייה לתורה של חניכו. חברו להדרכה בתוכנית, איתמר רזיאל, הגיע במקומו. בערב הטקס נפל טיל ממש באותו רחוב שאליו הוזמנו החוגגים, אך למוחרת בבוקר, ולמרות הכול, טקס בר המצווה התקיים כמתוכנן בישיבת "אורות אשקלון", אומנם ללא נוכחותו של המדריך איתי.
"איתי נתן לנו ליווי צמוד והיה קשוב מאוד", סיפרה לנו אימו של יובל. "הוא לא היה יכול ללוות את יובל בגלל שגויס ועדיין היה אכפתי ודאג וזה לא מובן מאליו בכלל. איתמר, המדריך שהחליף אותו היה גם הוא נהדר וקשוב. שניהם פשוט נהדרים!"
העוצמה והלכידות שהתגלו בעם ישראל בזמן מלחמה באו לידי ביטוי גם בהיבט הזה של החיים. בין המשמרות והתמרונים, למרות הקושי – המדריכים לא נטשו את החניכים הצעירים, והמסורת ממשיכה לעבור הלאה. חיים נחמן, נעם, אוהד, יונתן, איתי, איתמר ומתנאל וחבריהם להדרכה מבינים שהשליחות שלהם מתבטאת בשירות משפחות בני המצוות לא פחות משהיא מתממשת בשירות הצבאי.
פרויקט "מסע לבר מצווה" של ארגון רבני צהר, ממשיך לתת מענה וללוות משפחות לקראת האירוע החשוב. לפרטים נוספים לחצו כאן
